המקומות המגניבים בבייג’ין: המלצות של ישראלים

אל על

בייג’ין נותרה יעד מאתגר עבור התייר הישראלי בפרט והמערבי בכלל. התפריטים במסעדות באזורי התיירות והשילוט בתחנות הרכבת התחתית כבר תורגמו לאנגלית, אך נהגי המוניות, המוכרים בחנויות, המלצרים ולעיתים אפילו עובדי המלונות דוברים לרוב סינית בלבד, מה שדורש מהתייר למשל להכיר את השמות הסיניים של האתרים בהם הוא רוצה לבקר.

בנוסף, לבייג’ין – עיר עצומה עם 22 מיליון תושבים – אין מרכז ברור כמו בבירות אירופיות והמרחק בין האתרים השונים בעיר יכול להיות גדול מאוד. לכן מומלץ לתיירים המגיעים לשהות קצרה לתכנן מראש מה הם רוצים לראות. על אף השדרות רחבות הידיים שבה, בייג’ין נותרה עיר של סמטאות אחוריות צרות, בהן מסתתרים כמה מהמקומות המעניינים ביותר בעיר.

מי שיתגבר על הקשיים הראשוניים יוכל למצוא בבייג’ין שילוב מנצח בין שפע של אתרים היסטוריים ברמה עולמית, עדות ל-3,000 שנות ההיסטוריה שלה, לבין מרכזי קניות ובידור מודרניים הנבנים בקצב מטאורי בעיר השואפת להפוך לבירה הגלובלית של המאה ה-21. מעבר לכל מספקת בייג’ין הצצה מרתקת אל התרבות הסינית השונה ואל החלק הטעים ביותר שלה – המטבח הסיני.

כדי לסייע לתיירים המתכננים ביקור בבייג’ין בחודשי הסתיו והקיץ הקרובים למצוא את הקסם הייחודי שלה, פנינו אל מי שמכירים את העיר הכי טוב – הישראלים שחיים בבירת סין כל ימות השנה. ביקשנו מהם לספר איפה הם אוהבים להסתובב, לאכול, לבלות ולעשות קניות ולאן הם לוקחים את הילדים.

בייג’ין, סין

החוטונגים: נאן לואו גוסיאן מול דה שה לאר
נראה שכל בייג’ינאי שמכבד את עצמו מחזיק בהעדפה ברורה לגבי שלושה נושאים הרי גורל – מהו הפארק המוצלח בעיר, באיזה אתר הכי טוב לבקר בחומה הסינית והיכן נמצאים החוטונגים השווים ביותר. החוטונגים (Hutong ,胡同) הן הסמטאות הישנות והצרות של בייג’ין, שמחברות בין בתים מסורתיים הבנויים סביב חצרות פנימיות. בנוסף להצצה האינטימית שהם מספקים לחיי היומיום של הבייג’ינאים, החטונוגים מאכסנים כמה מהמוסדות החדשים והמגניבים של בייג’ין, כמו גלריות אומנות, מסעדות וברים.

“הדבר הראשון שאני עושה עם חברים ובני משפחה שמגיעים לבייג’ין זה לקחת אותם לסיור בחוטונגים של נאן לואו גוסיאנג (Nanluoguxiang ,南锣鼓巷, מילולית: סמטת הגונג והתוף הדרומית) וגולו (Gulou ,鼓楼, מילולית: מגדל התוף)”, אומר שימי עזר, מנהל המדיה החברתית בשגרירות ישראל בבייג’ין, המתגורר כבר ארבע שנים וחצי בעיר. “נאן לואו גוסיאנג הפך אמנם לרחוב תיירותי מאוד, אבל אם אתה בורח ימינה או שמאלה אתה מתרחק מההמולה ומוצא סמטאות אותנטיות לגמרי, שבהן אפשר לראות את החיים הסינים המסורתיים. באחת הסמטאות האלו נמצאת גם מסעדת Grandma Creative Kitchen שאני מאוד אוהב”.

לדברי עזר, “לרוב אשלב בסיור גם ביקור באגם הואו-האי (Houhai, מילולית: האגם האחורי) הסמוך ואם אני רוצה להראות לאורחים את הניגודים הדרמטיים שיש בבייג’ין, אקח אותם אחר כך לאזור הבילויים המודרני בסאן לי-טון (Sanlitun ,三里屯, מילולית: כפר שלושת המייל) שמייצג הכי טוב את סין החדשה”.

בייג’ין, סין

ריקודים לצלילי מוזיקה טיבטית או שירי פופ
בייג’ין משופעת בפארקים ציבוריים שמספקים לתושבי העיר הצפופה אתנחתא באזור ירוק ופתוח. בפארקים תמיד תמצאו פעילות וגם בשעות הצהריים מגיעים לשם סינים שמנצלים את ההפסקה בעבודה לשמירה על הכושר.

גלי זוהר, מנחה תכניות ברדיו בייג’ין ומפיקת טלוויזיה, 12 שנים בבייג’ין, ממליצה על ביקור בפארק ג’ינשאן (Jingshan Gongyuan ,景山公园), שנמצא מצפון לעיר האסורה. “זה מקום שמשתנה מאוד בין עונות השנה, כאשר בחורף התושבים באים להחליק בו על הקרח ובקיץ להתרחץ. אפשר לשמוע שם מוזיקאים שמגיעים לשיר ולנגן, הרבה מהם פנסיונרים של הלהקות הצבאיות של בייג’ין ונשמעים לגמרי מקצועיים. הייחוד של הבייג’ינאים הוא שהם אנשים עם קצב מאוד איטי, שלא רצים אחרי הזמן והכסף אלא יודעים ליהנות מדברים”, מסבירה זוהר.

לדברי אדם דיסנצ’יק, איש מערכות מידע שחי שנתיים וחצי בבייג’ין, בפארקים כדאי לבקר בחודשים פברואר עד אוקטובר, כשלא קר מידי בחוץ. “כולם מכירים את פארק ארמון הקיץ (Yiheyuan ,颐和园, מילולית: גן טיפוח ההרמוניה), אבל אני דווקא מעדיף את הפארק של ארמון הקיץ הישן (Yuanmingyuan ,圆明园, מילולית: גן הזכות המושלמת). זה מקום מאוד מגניב עם הרבה היסטוריה סביב הארמון, שנהרס על ידי הבריטים והצרפתים במלחמת האופיום השנייה ב-1860. הפארק פסטורלי, שקט יותר ולא עמוס באנשים. אני גם אוהב את פארק צ’או יאנג (Chaoyang Gongyuan ,朝阳公园, מילולית: הגן הפונה אל השמש) – מקום ענק עם הרבה פעילויות, בו אפשר לראות אנשים משחקים כדורסל וטניס או רוכבים על אופניים. בחודשים יולי-אוגוסט הוא מפוצץ באנשים שעושים פיקניקים, שותים ונהנים. בקיצור מקום מאוד שמח”.

ההמלצה של מירב כהן היא דווקא על ביקור בפארק ריטן (Ritan Gongyuan ,日坛公园, מילולית: גן מקדש השמש), אחד הפארקים העתיקים בבייג’ין, שנבנה כבר ב-1530. כהן עזבה לאחרונה את בייגי’ן אחרי שנתיים וחצי של לימודים בעיר. “אני אוהבת את פארק ריטן יותר מאשר את פארק צ’או יאנג כי הוא יותר קטן ואינטימי ותמצאו בו בעיקר אנשים מקומיים ופחות תיירים. בכל רגע נתון אפשר סינים שמבצעים חמישה-שישה סוגי פעילויות גופניות, כמו אימונים באומנויות לחימה, טיפוס על קיר ואימון עם מכשירי כושר שפזורים במקום. חובה לראות את הנשים הסיניות רוקדות שם לצלילי מוזיקה טיבטית או סינית מסורתית ולפעמים לצלילי שירי פופ מזעזעזעים ממש”, היא אומרת.

כמו בכל עיר שמכבדת את עצמה גם בבייג’ין אפשר למצוא לא מעט נקודות תצפית. הדס פלד, עורכת דין ומרצה המשלימה דוקטורט, שנה וחצי בבייג’ין, ממליצה לא לוותר על ביקור בגבעת הניחוחות (Xiangshan Gongyuan ,香山公园) שפסגתה מתנשאת לגובה של 557 מטר. “הנוף מראש ההר שמשקיף על בייג’ין מרהיב ואפשר לראות גם עד לאזור העסקי של בייג’ין (CBD). בסתיו יש שם שלכת מקסימה ובאביב ובקיץ פריחה. בייג’ינאים גאים וסטודנטים נוהגים לטפס לפסגה ברגל, אבל יש גם רכבל למי שרוצה להתאמץ פחות. אפשר לשלב גם ביקור בארמון הקיץ או בגנים הבוטניים הסמוכים”, אומרת פלד.

בייג’ין, סין

ארכיטקטית עיראקית בשכונה קוריאנית בבייג’ין
מתחם האמנות 798 בצפון-מזרח בייג’ין הפך כבר לאתר מוכר. במקום שבו שכנו עד לאמצע שנות ה-80 מפעלי תעשייה, פועל כיום אזור שוקק של גלריות אומנות, בתי קפה ומסעדות. דגן שני, בעל חברת מדיה המתגורר כעשר שנים בבייג’ין, ממליץ לשלב את הביקור ב-798 עם סיור בשכונה הסמוכה וונג-ג’ין (Wangjing ,望京街道). “בוונג’ין יש אזורים מאוד קוריאניים שתמצא בהם קודם כל שפע של מסעדות קוריאניות מצוינות ושהשפה המרכזית שתשמע ברחובות היא קוריאנית ולא סינית”, אומר שני. “בנוסף זאת שכונה חדשה שנותנת הצצה לסין העכשווית, היא הרבה יותר נקייה משאר העיר והבנייה בה מסודרת. נקודת ציון מעניינת להתחיל בה את הסיור היא מתחם Wangjing Soho, בניין מיוחד שתוכנן על ידי הארכיטקטית הבריטית-עיראקית עטורת הפרסים זאה חאדיד. פשוט מקום שנעים להסתובב בו ביום של שמים כחולים”.

ואי אפשר לסיים כתבה על בייג’ין בלי לדבר על ביקור בחומה שעוברת בסמוך לעיר. צרמניך ממליץ על ביקור שכולל מסלול הליכה של שישה-שמונה ק”מ בגו בי קו (Gubeikou, מילולית: הפתח הצפוני העתיק). “זה אתר שנמצא קצת יותר רחוק, שעתיים נסיעה מבייג’ין, ואפשר לבלות בו יום שלם בהליכה בין שדות, גבעות וכפרים עם נופים מדהימים של החומה ואפילו להישאר לישון באזור. הוא הרבה יותר אותנטי מהאתרים הפופולריים לביקור בחומה כמו מו-טיין-יו (Mutianyu) או בבה-דה-לינג (או בדלינג, Badaling) ובמסעדות במקום מכינים רק דברים שגודלו באזור. החומה שם הרוסה אבל לא קשה או מסוכנת להליכה ולכן כל מי שבכושר סביר ומעלה יכול לעמוד במסלול”, הוא אומר.

ההמלצה של קולין פרידמן, מנהל חברה לסיוע ברילוקישן לסין ומארגן מפגשים עסקיים המתגורר בעיר מעל לעשור, היא לא לפחד לצאת מבייג’ין. “בניגוד למה שאנשים חושבים, במרחק של שעתיים נסיעה בלבד מהעיר אפשר למצוא מקומות לעשות קיאקים ורפטינג ולצפות בנופים מדהימים, למשל בנהר הלבן (Hai He, 白河) או באגם Yanqi”.

♦ הדפיסו את המידע או שמרו אותו במחשב או בטלפון החכם – ותהיו מעודכנים בכל עת ובכל מקום בעולם