“זכות לנסוע באווירון ישראלי”: כשהנשיא ויצמן הוטס ארצה

ההכנות שהתנהלו תחת מעטה סודיות כבד, ההתרגשות על הקרקע לצד החשש ממטוסי אויב, הדרמה שהתרחשה דקות ספורות לפני הנחיתה וההתפעלות של חיים ויצמן בטרם הושבע לנשיאה הראשון של מדינת ישראל. כך התנהל מבצע “שחר” – טיסת הבכורה של חברת “אל על”

חנוך אפלמן

–

בסוף ספטמבר 1948, בעיצומם של הקרבות לשחרור הנגב, החליטה הממשלה הזמנית על הבאתו ארצה של נשיא המדינה ד”ר חיים ויצמן. המשימה הוטלה על חיל האוויר וההוראה נתנה ללהק תובלה אווירית (לת”א) להכין את אחד משני מטוסי הסקיימסטר שברשותה למבצע וכל זאת בהתראה של חמישה ימים. באותה עת שהה הנשיא ויצמן בז’נבה, אלא שממשלת שווייץ התנגדה לנחיתה של מטוס צבאי ישראלי בתחומה. בשל כך היה צורך להפוך את המטוס למטוס אזרחי לצורך הטיסה הנ”ל בלבד.

מאחר ומטוס אזרחי חייב לפעול תחת חברת תעופה אזרחית, הוחלט להקים לצורך המבצע חברה אזרחית עם כל הרישומים, המסמכים, הצוותים והמדים. שר התחבורה דאז, מר דוד רמז, הציע שם לחברה הזו – “אל על”. הצעתו התקבלה, המטוס נצבע בלבן, על זנבו התנוסס מגן דוד כחול ולידו הכיתוב בעברית ובאנגלית:

“ISRAEL NATIONAL AVIATION  COMPANY”

“מדינת ישראל – שירות תעופה – חברת אל על בע”מ”.

המטוס הראשון שעליו הוטבע לוגו של אל על, לאחר הנחיתה חזרה בשדה התעופה עקרון

המטוס קיבל מספר רישום 4X-ACA והיה זה הרישום הראשון שניתן בישראל למטוס אזרחי מאז הכרזת העצמאות.

המבצע כולו התנהל תחת מעטה סודיות כבד ועל ההכנות פיקד קצין המבצעים הראשי של לת”א – איש מח”ל, הטייס סרן ליאו גרדנר.

יעקב פלדמן, שליש לת”א שצורף לטיסה, מספר: “הזמן שנתנו לנו להכנה היה קצר ביותר והעבודה מרובה. היה צורך להכין צוות מובחר, להלבישו במדים של צוות אוויר, להכשיר את המטוס אשר עד כה פעל במבצע ‘אבק’ ולהרכיב במטוס מיכל דלק נוסף על מנת לאפשר טיסה ללא חניה מהארץ לז’נבה ומז’נבה לארץ. כמו כן, היה צריך להכין ולהרכיב את כל הריהוט הנחוץ להטסה של הנשיא, כולל כורסאות, מטבח ושטיחים, לרשום את המטוס על תעודותיו המרובות וכמובן שכל זאת בשפה העברית. גייסנו במטה בת”א כמה חברים שתרמו לעבודות ההכנה המרובות ובהתייעצות עם הגורמים הממשלתיים – מר דוד רמז, שר התחבורה, סגן השר מר בר כוכבא מאירוביץ ומר מיכאלי, מנהל המחלקה האווירית במשרד התחבורה – נעשו כל הסידורים הדרושים”.

לפני ההמראה לז’נבה, בוצעה טיסת מבחן בהשתתפות שר התחבורה ועוזריו ולאחריה, המטוס הוכשר למבצע. ההכנות הסתיימו זמן קצר לפני זמן ההמראה המתוכנן ובהתאם לתוכנית המבצע, שקיבל את הכינוי “שחר”.

לפני ההמראה לג’נבה: אהרון רמז, בר כוכבא מאירוביץ’ ודוד רמז

ביום ד’, 28.09.48, בשעה 24:00, כונסו כל המשתתפים  בתל אביב במלון “בריסטול”. לאחר שניתנו ההוראות האחרונות בקשר עם תעודות צוות אוויר, ולאחר שנמסרו הדרכונים וניתן כסף לקברניט להוצאות ולקניית דלק בז’נבה, הוסעו האנשים לשדה עקרון (היום תל נוף), שם קיבל הצוות תדריך מפורט על הטיסה שאותה הוא עומד לבצע.

יש לציין את התרוממות הרוח של כל המשתתפים שהכירו בחשיבות המפעל הצעיר ואשר להם ניתן הכבוד להתחילו. התלבושת הנאה, למרות שלא התאימה לכולם, שיוותה הופעה רבת רושם וסיגלה להם אופי של טייסים בחברה בעלת ותק, ובמקביל השכיחה מלבם את העבודה היום יומית.

בשעה 03:00 לפנות בוקר המריא המטוס לדרכו.

צוות המטוס

קברניטים:   הלל בהיר (הל אורבך) וארנולד לוויט

קצין ראשון:  אייבי נתן

קצין שני:      יצחק הננסון

נווטים:         לואיס נאגלי ויהודה שמעוני

אלחוטאים:   ג’ו סיגל וסי כהן

דיילת:          לאה ברבש

דייל:            נורבוט סולומון

בנוסף התלוו לטיסה יעקב פלדמן, נציג חיל האוויר הישראלי ולאה מלמד, עוזרת מפקד חיל האוויר, בתוספת אנשי משלחת מדינית בראשותו של שר החוץ, מר משה שרת, אשר טסו לשווייץ בעניינים מדיניים.

הטיסה בוצעה בתנאי מזג אוויר נוחים ועד איטליה היה קשר רדיו רצוף עם שדה עקרון. שם התבשרו אנשי הצוות על ערפל כבד בז’נבה ועל סגירת השדה. עם הגיעם לשדה התפזר הערפל ולאחר 11 שעות טיסה נחת המטוס ביעד ללא תקלות.

הישראלים ונציגי הקהילה היהודית שהיו בשדה התעופה

לאחר הנחיתה המטוס הופנה לאזור מוגן ותחת משמר כבד ירדו שר החוץ ופמלייתו מהמטוס. המטוס היווה מקור התעניינות רבה בשדה התעופה של ז’נבה. מטוס אזרחי ישראלי עם דגל ישראל עוררו התרוממות רוח וגאווה בקרב הישראלים ונציגי הקהילה היהודית שהיו בשדה.

בינתיים נעשו כל ההכנות לטיסה חזרה, כולל בדיקות ותדלוק המטוס. הצוות חזר למטוס והכינו להמראה. לאחר שהכול היה מוכן, הוזמנו הנוסעים המכובדים למטוס והדיילת לאה ברבש ניגשה לשער להקביל את פני האורחים. בשעה 18:30 בדיוק לפי שעון ישראל הופיע ד”ר חיים ויצמן עם פמלייתו. עם התקרבותו למטוס הסתדרו הצוות והמלווים בשתי שורות וקבלו בהצדעה את נשיא המדינה. הצוות הוצג לנשיא והוא הודה במילים חמות על קבלת הפנים החמה.

בשעה 18:45 לפי שעון ישראל המריאה הטיסה חזרה ארצה כאשר קהל רב עומד ומנפנף לשלום. הטיסה ארצה הייתה חלקה ובוצעה בגובה של 6,000 רגל בלבד על מנת להקל על הנוסעים (מטוס הסקיימסטר היה מטוס בלתי מדוחס וגובה תא הנוסעים היה זהה לגובה הטיסה). הקברניט דאג לדווח לנשיא על התקדמות הטיסה ואילו האחרון גילה התעניינות רבה על המערכה בנגב ועל מבצע “אבק” שהמטוס לקח בו חלק נכבד. כשהיו מעל קאן שבדרום צרפת, הביע הנשיא במילים חמות את תודתו בכתב ידו על גבי טופס התקדמות הטיסה. “זכות גדולה לנסוע בפעם הראשונה באווירון ישראלי כל כך יפה ומשוכלל עם אנשים נחמדים שמלווים אותי”, כתב.

ברכת הנשיא ויצמן ביומן הטיסה

מעל הים התיכון, כשעה לפני הנחיתה, נוצר קשר בין המטוס ובין ארבעה מטוסי קרב ישראלים מסוג ספיטפייר שבאו ללוותו ולהגן עליו אם יהיה צורך. הם טסו לצידו עד לנחיתה בשדה עקרון.

על הקרקע הייתה התרגשות רבה, זאת לצד החשש מתקלות טכניות, התנכלות מטוסי אויב ומזג אוויר גרוע. כשהוקם הקשר עם המטוס, הכול היו רגועים, אלא שכחצי שעה לפני הנחיתה נחסם המסלול הראשי על ידי מטוס “נורסמן” שהתהפך על המסלול (לטייס שלום). יש לציין כי היה זה המסלול היחידי המתאים למטוס הנשיא. במאמץ רב ודקות ספורות לפני נחיתת הסקיימסטר פונה המסלול ובשעה 05:00 מטוס הנשיא נחת בשלום.

למרות השעה המוקדמת והגבלות הביטחון הקפדניות, היה השדה מלא בהמון אשר בא לקבל את נשיא ישראל שהתקבל בטקס ממלכתי מלא. לאחר שביצע טיסה נוספת בלבוש אזרחי, הוחזר המטוס לחיל האוויר, נצבע מחדש בצבעי הסוואה וחזר לבצע את משימותיו הצבאיות.