אל על בתחפושת: מבצע “עזרא ונחמיה”

המטוסים נצבעו, הטייסים הצטיידו בדרכון אמריקאי ומאות טיסות עשו את הדרך מישראל לעיראק. כך נרתמה אל על למבצע העלתם ארצה של 120 אלף יהודי עיראק

חנוך אפלמן

–

עם הכרזת העצמאות של מדינת ישראל הורע מאוד מצבם של יהודי עיראק, שהיו נתונים לרדיפות והתנכלויות מהשלטונות ומשכניהם הערבים. אם לא די בכך, השלטונות אסרו על הגירתם מהמדינה. בשל כך הוחלט על מבצע “עזרא ונחמיה”, שבמסגרתו יוכלו היהודים לעזוב את עיראק ולעלות ארצה. המבצע אורגן על ידי ממשלת ישראל, הסוכנות היהודית והג’וינט. בין העומדים בראש המבצע היו שלמה הלל ומרדכי בן פורת.

לאחר משא ומתן מיגע הסכימו השלטונות לאפשר ליהודים להגר מעיראק בתנאים הבאים: תישלל מהם לצמיתות אזרחותם העיראקית; רכושם והונם יולאם לטובת המדינה; המטוסים שיטיסו אותם לא יהיו של חברה ישראלית; הם יוטסו למדינה אחרת מלבד ישראל.

מטוס אל על עם לוגו של חברת צ’רטר אמריקאית

חברת אל על נרתמה למשימה. מטוסיה מסוג “סקיימסטר” ו”קומנדו” נצבעו בצבעי וסמלי חברת צ’רטר אמריקאית Near East Air Transport (אותה החברה שהטיסה את יהודי תימן במבצע “מרבד הקסמים”), הטייסים היו ברובם טייסי אל על בעלי דרכונים אמריקאים (על פי דרישת השלטונות העיראקיים) ויעד הטיסה היה ניקוסיה שבקפריסין.

בתאריך 19.05.1950 המריא לראשונה מטוס סקיימסטר ובתוכו 86 עולים המלווים בקצין משטרה עיראקי. כעבור כשעתיים, נחת המטוס בשדה התעופה של ניקוסיה בקפריסין. זמן קצר לאחר מכן המריא המטוס שנית כשיעדו שדה התעופה לוד.

לא פחות מ-120 אלף יהודים הועלו ארצה במסגרת המבצע

בשיא המבצע היו עד שבעה סבבים ביום ונוצר צורך דחוף בתוספת מטוסים וצוותים – מעבר לאלו שסיפקה חברת Near East Air Transport בתחילת הדרך. עובדי מחלקת צבע של אל על בראשותו של מאיר שטיין עמלו קשה על מנת למחוק את הלוגו של אל על מהמטוסים וכדי לצייר על גביו את זה של החברה האמריקאית. מאוחר יותר היה צורך במטוסים נוספים ומטוסי סקיימסטר  נחכרו מחברת Alaska Airlines ואף מחברה קובנית.

לקראת סוף המבצע חדלה ממשלת עיראק להקפיד על כך שהטיסה תהיה דרך קפריסין והטיסות המריאו ישירות לשדה התעופה לוד. בינואר 1952 ולאחר כ-900 טיסות שרובן בוצעו על ידי חברת אל על בתחפושת, הסתיים המבצע שבמהלכו הובאו ארצה 120,000 יהודי עיראק.