תיירים רבים עוברים דרך מומבאי (בומביי לשעבר) בדרכם לגואה או לדרום הודו. אבל מי שיקדישו לה בכל זאת קצת זמן, יגלו עיר מרתקת. הנה כמה מהאתרים המעניינים במומבאי, שמעבירים משהו מאופייה הייחודי של העיר
אל על
מומבאי היא העיר הגדולה בהודו ובירת מדינת מהרשטה (Maharashtra). בשנות ה-90 שונה שמה של העיר מבומביי – שם שניתן לה על ידי הפורטוגזים הקולניאליסטים – למומבאי, על שם האלה ההינדית מומבה-דווי. מומבאי רבתי בנויה על כמה איים, סמוך לחוף המערבי של המדינה, גשרים מחברים בינה ליבשה. על פי סקר שנערך ב-2011 בעיר עצמה מתגוררים יותר מ-12 מיליון בני אדם, וסביר שהמספרים האמירו מאז. בעיר, כמו במקומות אחרים בהודו, בולטים הפערים בין עשירים מופלגים, המתגוררים בשכונות יוקרה, לבין עניים מרודים שרבים מהם מתגוררים בשכונות עצומות של פחונים עם ביוב שזורם בהן.
רוצים לטוס למומבאי? לחצו כאן
מומבאי משלבת השפעות מערביות עם הרגלים מקומיים. כך למשל, אם אוכל רחוב מרתיע אתכם, כנראה שבצדק, או סתם אם יש לכם חשק לקפה, תוכלו להיכנס לאחד הסניפים של רשת בתי הקפה בריסטה. ואם תרצו לראות זווית מקומית מעניינת של העיר לכו למתחם דובי גהט (Dhobi Ghat), שבו מאות גברים עובדים בתעשיית הכביסה במתחם ענקי, המורכב מאמבטיות בטון שבתוכן עומדים הכובסים ומכבסים ביד.
לרוב מומבאי אינה יעד תיירותי העומד בפני עצמו. תיירים עוברים דרכה בדרכם לגואה או לדרום הודו. ובכל זאת כדאי להקדיש גם לה זמן. זו עיר מרתקת. לפניכם כמה אתרים מעניינים לביקור שמעבירים משהו מאופייה הייחודי.
השער להודו, מומבאי
מבנה: תחנת צ’האטראפאטי שיוואג’י
תחנת הרכבת צ’האטראפאטי שיוואג’י (Chhatrapati Shivaji Terminus, לשעבר תחנת ויקטוריה) נחשבת לתחנת הרכבת העמוסה ביותר בהודו. הביקור בה ממחיש היטב את גודלה של העיר – אפשר לראות כאן את ההמונים החולפים כאן בדרך לעבודתם ובחזרה, וגם את פועלי הניקיון, בעיקר נשים מקאסטה נמוכה, המנקות את המסילה. התחנה נחנכה באופן רשמי ב-1887, במלאת יובל לשלטונה של המלכה ויקטוריה, שהייתה גם קיסרית הודו. המבנה שנחשב לאחד המבנים המרשימים שנבנו בעיר, נבנה בסגנון שמשלב אדריכלות איטלקית ומונגולית. כמו אייקונים נוספים בעיר (ונוסף אליהם בית חב”ד), היתה התחנה קורבן למתקפת טרור משולבת ב-2008.
מלון: טאג’ מאהאל
גם למומבאי יש טאג’ מאהאל משלה, לא מוזילאום לאישה אהובה כמו זה שבאגרה, אלא מלון מפואר – Taj Mahal Palace. המלון נבנה ב-1903 בידי הזורואסטי ג’יי אן טאטה (זורואסטריות – דת פרסית, כמה מאות אלפי בני אדם בהודו ובאירן משתייכים אליה). נהוג לספר שהוא בנה את המלון לאחר שנאסרה עליו הכניסה לאחד המלונות בעיר. המלון עשה היסטוריה כשהיה למלון הראשון בהודו שחובר לחשמל והראשון שהעסיק נשים. גם אם אינכם מתכוונים להתארח במלון, מומלץ להיכנס אליו, לבקר בלובי המפואר ולהביט בתמונות ההיסטוריות המעטרות את המסדרונות. סביר להניח שתפגשו שם תיירים נוספים שעושים כמותכם.
תחנת צ’האטראפאטי שיוואג’י, מומבאי
היסטוריה: השער להודו
סמוך למלון טאג’ מאהל נמצא “השער להודו” (Gateway of India). השער ניצב בסמוך למים בנמל מומבאי, וכפי שמעיד עליו שמו הוא שימש שער כניסה לעיר כשהגיעו אליה דרך הים. בסמוך לנמל הטבעי הוקמה ההתיישבות הקטנה שממנה התפתחה המגה-עיר מומבאי. אבן הפינה לשער הודו הונחה ב-1911, בזמן השלטון הבריטי, לקראת ביקור המלך ג’ורג’ החמישי. בניית שער הודו הסתיימה ב-1924.
מחוץ לעיר: האי אלפנטה
מנמל מומבאי, סמוך לשער להודו, יוצאות סירות תיירים שמובילות לאי אלפנטה (Elephanta Island) המפורסם מבין חמישה איים שנמצאים בנמל מומבאי. באי שוכנים Temples on Gharapuri, מקדשים החצובים בסלע ונחשבים לאתר מורשת עולמי. המקדשים נוצרו במאות החמישית-שמינית לספירה. המרשים מכולם הוא המקדש המוקדש לאל שיווה. יש במקום גם מקדשים המשויכים לבודהיזם. היו אלה הפורטוגלים שכינו את האי בשם אי הפילים (פילים אין באי, קופים רבים דווקא יש), בשל פסל פיל שהיה בסמוך לחופו של האי. הפסל קרס ב-1814 והבריטים ששלטו אז בעיר, העבירו אותו למוזיאון Dr. Bhau Daji Lad Mumbai City Museum, מוזיאון העיר הוותיק.
קניות: שווקים
ביקור באחד השווקים של העיר הוא חוויה בפני עצמה. הריחות, הצבעים, ההמולה – נותנים זווית נוספת להמולת הכרך ולאופייה הייחודי של עיר הודית. מומלץ להקדיש לכך כמה שעות טובות ופשוט להסתובב. הגדול שבהם הוא שוק קרופורד (Crawford Market), המכונה היום Mahatma Jyotiba Phule Mandai. השוק שוכן ברובו במבנה מקורה שתכנן אדריכל אנגלי. בעבר שימש שוק מרכזי לפירות וירקות, אולם כיום אפשר למצוא בו מכל הבא ליד. באזור קולבה, הנחשב לאזור התיירים, פועל שוק נוסף המושך תיירים – Colaba Causeway. תוכלו לקנות שם בגדים, תכשיטים ועוד.
האי אלפנטה, מומבאי
ים: מארין דרייב
מארין דרייב (Marine Drive) הוא כביש רחב הנמתח לאורך שלושה ק”מ בסמוך לחוף. את הכביש גודשות מוניות רבות בצהוב-שחור – מסמלי העיר. מארין דרייב, המשמשת גם טיילת, מושכת אליה מקומיים רבים היושבים וצופים על הים, בייחוד בזמן השקיעה. בקצה הצפוני של מארין דרייב נמצא חוף צ’ופאטי (Girgaum Chowpatty). בחוף, החביב על המקומיים, מוכרים אוכל רחוב, כגון תירס קלוי על גחלים, שטעמו אחר מזה שאנחנו מורגלים אליו (התירס לא מבושל לפני הקלייה). פסטיבל Ganesh Chaturthi festival, המוקדש לאל ההינדי גנאש, בעל ראש הפיל, שמתקיים בכל אוגוסט או ספטמבר, מושך אל החוף רבבות חוגגים המשיטים את פסל האל במים.
ספורט: קריקט
כמו מדינות אחרות שנשלטו בידי הבריטים, גם בהודו משחקים קריקט. המבקרים בעיר יוכלו לראות בסופי שבוע שחקנים חובבים לובשים לבן ומשחקים במדשאות ה-Oval Maidan שבדרום העיר. אולם אצל ההודים האהבה לקריקט גדולה במיוחד. החובט סאצ’ין טנדולקאר (Sachin Tandolkar), שהוביל ב-2011 את הנבחרת ההודית לזכייה באליפות העולם, נחשב לאחד הכוכבים הגדולים בהודו גם לאחר שפרש ממשחק מקצועני.
בוליווד, הודו
ב-2011 אירע מפגש היסטורי כשנבחרות הודו ופקיסטן – שתי מדינות שלהן סכסוך ארוך שנים – נפגשו במסגרת טורניר בינלאומי. במחווה היסטורית הזמין ראש ממשלת הודו את עמיתו הפקיסטני לצפות עמו במשחק. שני המנהיגים נפגשו (הודו ניצחה במשחק) ובין שתי המדינות החל תהליך שלום.
תרבות: בוליווד
העיר מומבאי היא המקום שבו נוצרה תעשיית הקולנוע ההודי בסגנון בוליווד (צירוף של השמות בומביי והוליווד). הקולנוע הבוליוודי הוא קולנוע עממי, שבו לרוב האהבה מנצחת, ושסצנות דרמטיות מתחלפות במהירות בסצנות ריקוד. הקולנוע הבוליוודי פרץ את גבולות הודו לפני כמה עשרות שנים והגיע גם לישראל – פה הוא קנה לו אוהדים רבים. השחקנים הבולטים של בוליווד נחשבים לכוכבים גדולים בהודו והם נוכחים בתרבות הפופלרית ובעולם האופנה. קורה שמטיילים ישראלים נשכרים לשמש ניצבים בהפקות בוליוודיות, וגם זו חוויה סטייל הודו. ואם לא כניצבים, אפשר להצטרף לסיורים מאורגנים בבוליווד.
