סן סבסטיאן: תכשיט הצפון של הספרדים

אל על

במשך שנים רבות היתה סן סבסטיאן (בבסקית דונוסטיה – Donostia) כפר דייגים קטן, אך בשל מיקומה על מפרץ רחב, הפכה במהלך המאה ה-16 לעיר מסחר משגשגת שממנה יוצאו סחורות לצרפת, לאנגליה ולארצות השפלה. עובדה זו הפכה אותה לכלי משחק בידי צבאות שונים, בהם חייליו של נפוליאון, אשר חירבו אותה ב-1808. לאחר ששוקמה, הפכה סן סבסטיאן לעיר נופש לעשירי ספרד, בהם המלכה איזבלה שבנתה את ארמון הקיץ שלה שם והגנרל פרנסיסקו פרנקו. כיום, מציעה סן סבסטיאן למבקרים בה שפע אטרקציות – תרבות, אמנות ,קולינריה, שופינג וגם עניין לילדים. אפשר להגיע אליה בנסיעה של מספר שעות גם מברצלונה וגם ממדריד, בטיסה פנימית קצרה מאחת משתי הערים או בנסיעת רכבת.

טיול בעיר העתיקה – בין הפלאסה לסמטאות

Parte Vieja (הרובע העתיק), שלמרגלות הר אורגול, הוא מבוך סמטאות שטיול בו הוא חוויה שאין לתאר. בעוד כמה מן הסמטאות מובילות אל הנמל העתיק, אחרות מטפסות אל הר אורגול. רגע אחד תצעד בסמטה צרה ובזה שלאחר מכן תמצא עצמך ב”פלאסה דה לה קונסטיטוסיון” רחבת הידיים, שבה צפו תושבי העיר בסופי השבוע בקרבות שוורים. בקצהו האחד של רחוב קאלהנגוסייה, ניצבת Santa Maria del Coro, בעלת החזית הבארוקית, ובקצהו השני שוכנת Buen Pastor, הקתדרלה המרשימה.

כראוי לעיר ספרדית, בשעות הבוקר מתנהל הרובע העתיק בעצלתיים ומרבית העוברים והשבים הם ותיקי העיר שעוסקים במטלות היומיום, מברכים זה את זה לשלום בחיוך ומדי פעם עוצרים לנהל שיחת חולין. בשעות הצהריים נפתחות מסעדות הטאפאס, הרובע העתיק מתעורר לחיים ועד מהרה מתמלאים הרחובות בפועלים בהפסקת צהריים ובתיירים עולצים שנהנים מהאווירה המיוחדת.

סן סבסטיאן, ספרד

סן סבסטיאן מוזיאון סן טלמו

בבוקר קיצי ב-1900 התכנסו תושבי סן סבסטיאן בפלאסה דה לה קונסטיטוסיון המרשימה. ראש העיר, חוסה מאצ’ימברנה, עלה על הבמה והדגיש בפני הנוכחים את החשיבות בבניית מוזיאון עירוני שיוקדש לקורות העם הבאסקי. הוא קרא לכל אחד ואחד מהם לתרום כראות עיניו להקמת הפרויקט, וללא היסוס פתחו בני העיר את ארנקיהם ושנתיים לאחר מכן, ב-5 באוקטובר 1902, נפתח בסן סבסטיאן המוזיאון הבאסקי הראשון. עם השנים הלך המוזיאון והתרחב עד שב-1932 הוחלט להעתיק את מיקומו אל מנזר דומיניקני עתיק שממוקם בצמוד לרובע העתיק. המוזיאון חולק לאולמות רחבי ידיים, שבהם מוצגים כיום יותר מ-26 אלף ממצאים באסקיים היסטוריים, אתנוגרפיים וארכיאולוגיים, כמו חותמות, כלי מלחמה, כלי שיט, ביגוד וכתבים עתיקים לצד עבודות ציור ופיסול מהמאות ה-15 ועד ה-19.
לאתר המוזיאון

טיפוס אל נקודת התצפית מהר אורגול

בסמוך לכניסה הראשית למוזיאון סן טלמו נמצאת אחת מדרכי הגישה אל הר אורגול (הר הגאווה), שמתנשא לגובה של 120 מטר מעל פני הים. ההר הוא אכן מקור גאוותם של תושבי העיר, שכן עד המאה ה-12 ניצבה בראשו מצודה צבאית שנועדה להגן עליה מפני פולשים מהים, ועד היום אפשר לראות בראשו תותחים ופתחי ירי. ב-1921 רכשה עיריית סן סבסטיאן את ההר ומינתה את הפסל הספרדי הנודע פרדריקוקולאוט לפסל את צלמו של ישו בגובה 12 מטר ולהציבו בראש ההר. בנובמבר 1950 הסתיימו העבודות והעיר כולה התקשטה לקראת חשיפת הפסל גדול הממדים, אשר כונה “הלב הקדוש של סן סבסטיאן”.

כיום, הר אורגול מציע למבקרים בו שבילי הליכה נעימים, פינות חמד שצופות אל הים, ספסלי ישיבה בצל העצים ושטחי דשא שמזמינים לרבוץ עליהם בשעות הסיאסטה. למשכימי קום צפוי מחזה מרהיב מראש ההר, כשבשעת הזריחה עולה השמש מן הים ואט אט צובעת את העיר באור חמים.

סן סבסטיאן עם הילדים

למרגלות הר אורגול ובסמוך לנמל העתיק נמצא המתחם הימי של סן סבסטיאן, שכולל את מועדון השייטים, המוזיאון הימי ואת האקווריום, שהוא ללא ספק מהאטרקציות העיקריות למטיילים עם ילדים. בקומת הכניסה הוקם אולם מיצגים שמספר למבקרים על הקשר עתיק היומין בין העם הבאסקי לים, על צירי הסחר הימי, על ציד הלווייתנים ומציג בין השאר דגמים של אניות סוחר מעץ וציוד דיג וצלילה. בקומה השנייה של הבניין מצפה לילדים ולמבוגרים מסע בין 31 אקווריומים ובהם יותר מ-40 סוגים של דגים ובעלי חיים ימיים אחרים ומנהרת זכוכית שעוברת בתוך אקווריום ענק עם כרישים, חתולי ים, צבי ים ודגי ענק. הביקור באקווריום מציג את העושר הביולוגי שבאוקיינוס ואת החשיבות הרבה שבשימורו.
לאתר האקוווריום

סן סבסטיאן, ספרד

באסקים לרגע

מטיילים בכל העולם אוהבים לחוות את חיי המקומיים, לבלות, לאכול ואף להתלבש כמוהם. בלב סמטאות העיר העתיקה הקים זוג מקומי את Let´s get basque, סטודיו לצילום שבו אפשר להתלבש בלבוש הבאסקי המסורתי ולשעה קלה להפוך לבאסקים אמיתיים. שרה, בעלת המקום, מספרת שהעם הבאסקי גאה מאוד במורשתו ועבורה זוהי זכות ללמד זרים את מאפייני תרבותה.

הסממן המזוהה ביותר עם הגברים הבאסקים למשל, הוא הצ’אפלה (Txapela) – כובע בארט שחור שנחבש כשהוא מוטה הצדה, וגם כיום אפשר להבחין בכפרים נידחים ובסמטאות העיירות הקטנות בגברים גאים שהצ’אפלה מעטר את ראשם. הלבוש הנשי כולל חצאית ארוכה מבד גס ומטפחת ראש. מלבד האפשרות להצטלם בסטודיו, אפשר לבחור באחת ממאות פינות החמד של סן סבסטיאן ולהצטלם על רקע חוף הים, העיר העתיקה או אחד מן הפארקים המקומיים. הצילומים נערכים במהלך השנה כולה ובתיאום מראש.
לאתר הסטודיו

אוכל וחיי לילה בסן סבסטיאן

עובדה מעניינת על סן סבסטיאן היא שבעיר העתיקה ריכוז הברים הגבוה ביותר במדינה למ”ר, ולכן לא לשווא היא נחשבת לבירת הפינצ’וס של ספרד. ואכן, כאשר שוקעת השמש, מתגלים פניה הפרועים כשאל הברים זורמים מאות תיירים ומקומיים וסועדים מכל טוב. מדד באסקי מקובל לאיכות המנות המוגשות בבר הוא ביחס הפוך לניקיון הרצפה, שכן סועד מרוצה ישליך על הרצפה מפיות נייר משומשות.

אחד מאותם ברים מלוכלכים הוא La Viña שברחוב 31 באוגוסט, שמיד בכניסה אליו מבינים שבחירת מנות הפינצ’וס עלולה להיות משימה קשה. המגוון צבעוני ורחב, המנות מעוצבות באסתטיות רבה והמלצרים המסיירים בין הסועדים מציעים מנות שקשה לסרב להן. לצד המנות מומלץ כמובן לשתות כוסית Txakoli, יין לבן צעיר שמיוצר בכרמים המקומיים. על פי ה”קוד” במסעדות הבאסקיות, הסועדים מקבלים צלחת ובוחרים לעצמם מן המנות המונחות על הבר, כשבכל אחת מהן נעוץ קיסם. לפני שיעזוב הסועד את הבר, יאמר למלצר כמה פינצ’וס אכל ויחויב בהתאם לכך.
לאתר הבר

פינצ’וס ספרדי

הפקולטה למדעי הקולינריה

מלבד מאות “מאורות” הפינצ’וס שבעיר העתיקה, מתהדרת סן סבסטיאן בתואר המכובד – העיר בעלת מספר המסעדות זוכות כוכבי מישלן הגבוה בעולם (16 כוכבים בסך הכל). קרבתו של חבל הבאסקים לצרפת מורגש היטב במטבח המקומי, והשילוב בין מרכיבים מן הים (דגים, תמנונים, ושרימפס) ומהאזורים ההרריים (גבינות, פטריות, בשר וירקות שונים) יוצר מנות מיוחדות, ולכן הפכה סן סבסטיאן בעשורים האחרונים למוקד עלייה לרגל לחובבי הקולינריה.

בעיר נפתחו מעל 60 מועדוני בישול, שבהם נפגשים אחת לשבוע חובבי בישול מהאזור ומחליפים ביניהם רשמים ומתכונים. מלבד זאת, מתנהלת בסן סבסטיאן הפקולטה לקולינריה (Basque Culinary Center), שאליה מגיעים טבחים ושפים מהעולם כולו כדי ללמוד על הקולינריה הבאסקית, ובה מרכז מחקר, אולם כנסים שבו נערכות הרצאות, כיתות אמן ולימודים לתואר ראשון ושני. תיירים המבקרים בסן סבסטיאן ומעוניינים ללמוד על אפשרויות הגסטרונומיה המגוונות, יכולים להצטרף לאחד מסיורי האוכל המפורסמים של העיר, לעבור בין הברים המומלצים ביותר ולקבל הסברים מעניינים על המנות השונות.
לאתר הפקולטה

לינה בקאסה רוראל

קאסה רוראל היא הגדרה כללית לבתי חווה עתיקים אשר הוסבו לחדרי אירוח ועוצבו בהתאם לרוח הסביבה שבה הם ממוקמים. מלבד החוויה הבלתי רגילה של לינה בנוף הררי או בלב היער, לתופעה זו אשר הולכת ומתרחבת בספרד בפרט ובאירופה בכלל השפעה חשובה על חייהם של הכפריים אשר מצאו עצמם לא פעם בקשיים כלכליים, והיא מביאה עמה חיים חדשים ותקווה. מלבד העובדה שהקאסה רוראל אינו קרוב למרכזי הערים, ההגעה אליו קלה, הלינה בו נוחה מאוד, השירות של בעלי הבית נעים, אישי ואדיב, ומעל לכל, החוויה מאפשרת הצצה אל אורח החיים הכפרי הייחודי של חבל הבאסקים.

אחד מבתי החווה הוא Casa Rural Kanpoeder, שנמצא חמישה ק”מ בלבד מסן סבסטיאן ופונה אל גבעות מוריקות. מיד עם הכניסה אל הבית אפשר להבחין בתשומת הלב הרבה שהקדישה לעיצובו בעלת המקום, אינס, שהשכילה לשמר ולשחזר בו אלמנטים מקוריים, כמו קורות העץ בתקרה, האח וקירות לבנים עתיקים. מרפסת העץ הפונה מן הקומה השנייה אל המרחבים הירוקים הופכת את השהות בבית ללא פחות ממושלמת.
לאתר בית החווה

סן סבסטיאן, ספרד

עושים שוק

כל מי שתשאלו, מהמלצר המתחיל באחת ממסעדות הפינצ’וס ועד השף הבכיר במסעדות המישלן, יעיד כי הצלחת המנות שהוא מגיש תלויה לפני הכול באיכות חומרי הגלם הנקנים בשוק המקומי. מדי בוקר מגיעים השפים של מסעדות סן סבסטיאן אל שוק La Brecha שב-Alameda del Boulevard, בחלקה המזרחי של העיר העתיקה (שני-שבת 24 שעות ביממה, יום ראשון סגור). כל עגבנייה, בצל או פטרייה נבררים אל הסל, גבינות צאן מן החוות שבהרים נטעמות בזהירות ודגים ופירות ים שנידוגו לפנות בוקר גם הם עוברים סינון מוקפד ונחלקים לסוגים שונים: האם הגיעו מהמפרץ או מהנהר, והאם עלו בחכה או נתפסו ברשת. כיאה לשוק ספרדי ברמתו, מסודרת הסחורה באופן מעורר השתאות, והניקיון והאסתטיות מרשימים לכל הדעות.

אמנות לכל

פינות הנוי הרבות שצופות אל הים, ספסלים לצל העצים ומסלולי הליכה לרווחת התושבים והמבקרים בעיר הם מהאלמנטים הבולטים בסן סבסטיאן. רחובות רבים בעיר וכן הטיילת שלאורך חוף הצדפה (Playa de la concha) משובצים בפסלים סביבתיים, פרי עבודתם של אמנים באסקים ידועי שם, המנהלים דיאלוג עם הסביבה שבה הוצבו, כך שהאמנות פתוחה ונגישה לכל.

הפסל הסביבתי המוכר ביותר הוא Peine de Viento”” (מסרק הרוחות) של הפסל אדוארדו צ’ילידה, יליד המקום, אשר נחשב לאחד מגדולי הפסלים האבסטרקטים בעולם. גופי הברזל נקבעו בסלע במקום שבו גלי האוקיינוס מתנפצים אל החוף, ובימי החורף נשמעת שריקת הרוח הנושבת בחוזקה דרך ראשי הפסלים המעוגלים. עבודה נוספת של הפסל מוצגת במרכז טיילת חוף הצדפה ונקראת “מחווה לפלמינג”. ​

♦ הדפיסו את המידע או שמרו אותו במחשב או בטלפון החכם – ותהיו מעודכנים בכל עת ובכל מקום בעולם