לבירת ספרד אין יחסי ציבור יעילים כשל ברצלונה, אבל היא אחת הערים היפות והמעניינות באירופה. הנה כמה המלצות לבילוי תרבותי ומהנה במדריד
אל על
מוזיאונים וגלריות | בית חם לתערוכות
מדריד היא עיר עתירת אמנות, שמלבד המוזיאונים הרבים שממלאים אותה משמשת כבית חם גם למגוון גלריות. אחד המעניינים הוא מוזיאון ריינה סופיה (Museo Nacional Centro de Arte Reina Sofía), שמלבד תערוכות מתחלפות במדיומים שונים מתגאה גם באוסף קבוע מצוין, שבראשו הגרניקה – הציור האיקוני של פאבלו פיקאסו, שהועבר למדריד ממוזיאון MoMA בניו יורק ב-1981. קרוב מאוד למוזיאון ריינה סופיה נמצא מוזיאון נוסף, קומפקטי הרבה יותר, הקאישה פורום (CaixaForum), שמשמש מרכז לתערוכות מתחלפות בכל תחומי האמנות, ושווה להקדיש זמן גם כדי להתרשם מהבניין עצמו. מבנה המוזיאון הוא תחנת חשמל ישנה שחודשה בידיהם של צמד האדריכלים ז’אק הרצוג ופייר דה מוירון, ובכניסה אליה ניצבת יצירת אמנות מקורית: קיר שעליו צמחייה שתולה במאונך, שיצר הצרפתי פטריק בלנק.
אם מוזיאונים כבדים עליכם, צאו לסיור גלריות אקלקטי בשכונות סלמנקה (Salamanca) וצ’ואקה (Chueca), שרחובותיהן משובצים בגלריות עצמאיות מעניינות.
פארקים | בילוי רגוע וירוק בעיניים
במדריד יש לא מעט שטחים ירוקים שמתאימים לבילוי רגוע, עם או בלי ילדים. אתר התיירות הרשמי של העיר מכתיר אותה לעיר האירופית בעלת העצים הרבים ביותר (248 אלף עצי שדרה נטועים בה, על פי האתר), כאשר 8.2 אחוזים משטחה מוקדש לצמחים, כלומר 16 מ”ר של שטח ירוק לתושב. במרכז העיר נמצא הפארק המלכותי לשעבר רטירו (Parque del Buen Retiro), שמשתרע על פני 1.4 קמ”ר. זהו פארק מתוכנן לעילא, עמוס בפסלים, בגינות ובשבילים משורטטים, עם ארמונות ומוזיאונים, ובמרכזו אגם מלאכותי שאפשר לשוט בו בסירות, על שפת האגם אנדרטה מרשימה למלך אלפונסו ה-12.
במערב העיר נמצא פארק דל אואסטה (Parque del Oeste), והוא עצמו סמוך לפארק העצום קאסה דה קמפו (Casa de Campo), שמשתרע על פני שטח של כ-18 קמ”ר. פארק דל אואסטה התלול מלא פינות שקטות ונשקף ממנו נוף פנורמי אל צדה האחר של העיר. בחלקו הדרומי של הפארק נמצא מקדש מצרי (Templo de Debod), שהובא למדריד ב-1968, הכניסה אליו היא חינם.
פארק נוסף הוא מדריד ריו (Madrid Río, “נהר מדריד”), שנקרא כך על שם נהר מאנסנארס (Manzanares) שזורם לאורכו. מרכזו של הפארק בשיפולי הארמון המלכותי, ליד גשר סגוביה (Puente de Segovia), הגשר העתיק ביותר בעיר. זו גם נקודה נוחה למעבר אל פארק קאסה דה קמפו, לאלו שאינם מעוניינים לחצות את הנהר ואת פסי הרכבת באמצעי תחבורה אחרים. מדריד ריו, שמאפשר לראות את העיר מזווית מעט שונה, הוא פארק חדש יחסית, ואם תלכו עד קצהו הדרומי, תגיעו למרכז התרבות מטדרו (ראו בהמשך). גם הפארק הזה וגם המקדש המצרי קרובים למדי לתחנת המטרו של כיכר אספניה. אם אינכם סובלים מפחד גבהים תוכלו ליהנות מהרכבל (Teleférico), שמחבר בין פארק דל אואסטה לקאסה דה קמפו. כשתנחתו, תמצאו מרחבי טבע כמעט לא מבוית, ולחלופין – לונה פארק, גן חיות ואגם קטן שסביבו בתי קפה.
אל רטיירו, מדריד, ספרד
שופינג | מותגי יוקרה לצד מציאות שוות
אל תצפו לפשוט על מדפי זארה, מנגו או סניפי רשת הכלבו אל קורטה אינגלס (El Corte Inglés) ולצאת עם עודף. ובכל זאת, אם אתם מחפשים מציאות והצלחתם לתזמן את הביקור לעונות המכירות, אתם עשויים למצוא כאלו ממש שוות בחנויות המותגים שבמרכז העיר, בעיקר ברחוב גראן ויה (Calle Gran Vía) וסביב כיכר פוארטה דל סול. מותגי יוקרה בינלאומיים, דוגמת ורסצ’ה, הרמס, דולצ’ה וגאבנה, שאנל, פראדה, דיור, ארמני, קנזו, מיו מיו, לואי ויטון ואחרים תמצאו ברובע סלמנקה האמיד, שתחום ממזרח בפסאו דה לה קסטיאנה (Paseo de la Castellana) – שדרה ארוכה ורחבה שמהווה את הציר העסקי המרכזי של מדריד.
אזורי הקניות מרוכזים סביב הרחובות סראנו (Calle de Serrano), ולסקז (Calle de Velázquez) וגויה (Calle de Goya), והדרך הנוחה ביותר להגיע אליהם היא במטרו. חובבי וינטג’ וחפצים מעוצבים לבית ייהנו מביקור בשכונת צ’ואֵקה (ראו לעיל), החביבה על הקהילה הגאה, ובמלסניה (Malasaña), שכונה היפסטרית יותר.
אם הגעתם למדריד ביום ראשון, כדאי מאוד לבקר בשוק הפשפשים אל רסטרו (El Rastro). השוק משתרע על פני בלוק שלם ומרכזו בפלאסה דה קָסקוֹרוֹ (Plaza de Cascorro). גם אם חיטוט בדוכנים הוא לא הקטע שלכם, כדאי לבקר בשוק כדי לשבת בבתי הקפה סביב הכיכר, לשתות בירה ולהביט במתרחש. השוק פעיל בימי א’ ובחגים, בשעות 9:00־15:00.
אוכל | כמו מקומיים
מומלץ להימנע ממסעדות אסייתיות ואפילו מפיצריות ולנסות דווקא את האוכל המקומי המצוין. ארוחת הבוקר המסורתית מתחלקת לשני ז’אנרים: צ’ורוס (Churros) מתוקים – מעין סופגניות ארוכות שטובלים בקפה או בשוקו חם, או טורטיה (Tortilla) – מעין פשטידה שממולאת בשלל תוספות כמו גבינות, נקניקים, פירות ים, ירקות או שילוב ביניהם. מי שמעדיף לחטוף משהו קליל יותר, יכול ללכת על ארוחת הבוקר הספרדית הלאומית: טוסט עם שמן זית ועגבניות מרוסקות, שלצדו קפה בחלב. חוויה קולינרית מתוחכמת יותר תמצאו בשוק סן מיגל (Mercado de San Miguel) היאפי שבמרכז העיר, שמציע מגוון דוכני אוכל מצוין: בשר, נקניקים, דגים ופירות ים, מאפים, גבינות, פאייה, קינוחים ועוד ועוד.
שוק מתויר הרבה פחות הוא אל הוארטו דה לוקס (El Huerto de Lucas – גן לוקאס, בתרגום חופשי) – השוק האורגני היחיד בעיר, שנפתח במאפייה לשעבר בשכונת צ׳ואקה כיוזמה משפחתית. במקום מגוון דוכני מזון ומוצרים משלימים שמציעים יינות, ירקות, דגים, בשר, מאפים וירקות מקומיים שמתמחים בגידולים ידידותיים לסביבה ושמים דגש על תוצרת טרייה מקומית. לצד מוצרי מעדנייה לקחת הביתה, בשוק המעוצב לעילא פועלת גם מסעדה שמציעה מנות אקלקטיות שמבוססות על הנמכר בדוכנים סביב. למרות המחירים הגבוהים מעט, איכות חומרי הגלם, האג׳נדה החיובית והשירות הידידותי שווים את התוספת.
אפשרות ״שוקית״ אחרונה הוא פלטאה מדריד (Platea Madrid): היכל הגורמה שברחוב גויה, שנמצא בתוך בית קולנוע ישן. במקום פועלים שפע דוכני אוכל בינלאומי, על חלקם אחראים שפים ספרדים עטורי כוכבי מישלן, ובחלל הכניסה מוקמו חנויות מזון. אחרי שתתפעלו מהעיצוב תוכלו לבחור בין דרינק רגוע בבר העליון, ארוחה בקומה התחתונה או סיבוב בין דוכני המזון בקומת הכניסה. בלילות סוף השבוע המקום הופך למועדון עם הופעות חיות, תקליטנים וכדומה. ולמי שלא יסתפקו בשווקים ובאוכל המקומי – יש במדריד כמה מסעדות איכותיות מומלצות.
טאפאס ספרדי
תרבות | קולנוע ומלחמות שוורים
בחלקו הדרומי של פארק ריו מדריד נמצא אחד המתחמים המושקעים בעיר – מטדרו שמו (Matadero Madrid). זהו מרכז תרבות ואמנות קהילתי שנבנה בבית המטבחיים הישן של העיר. הבניין, בן 102 שנה, פעל עד 1996 בתור בית מטבחיים, ואז החליטה העירייה לשנות את ייעודו. המקום שומר באופן מופתי, ומאז 2006 הפך לחלק בלתי נפרד מהעשייה התרבותית בעיר ולדוגמה לפרויקט שימור עירוני מוצלח. המטדרו מורכב מכמה בניינים, והוא כולל בית קולנוע, ארכיון, חללי תערוכות ושטחים שבהם תושבי העיר מוזמנים להיפגש ולדון באמנות, קהילה, תרבות וחברה, כמו גם מתחמים פרטיים בעלי אוריינטציה אמנותית.
אם הגעתם לסביבה כדאי לבקר גם בקאסה אנסנדידה (La Casa Encendida), מרכז תרבות ששוכן בבניין יפהפה מ-1878, שעבר שיפוץ ושחזור. מרכז התרבות, שנפתח ב-2002, משמש היום לתערוכות מתחלפות, סדנאות והקרנות סרטים. יש בו גג שמומלץ לעלות אליו (בקיץ נערכות בו הופעות חיות, אבל גם בשאר ימות השנה נשקף ממנו נוף מרהיב באווירה שלווה), שבו ספרייה, מעבדת מולטימדיה ועוד.
תרבות מסוג אחר לגמרי תמצאו בלאס ונטאס (Las Ventas), זירת מלחמות השוורים האיקונית של מדריד. המבנה, נפתח רשמית ביוני 1931, ועד היום הוא נחשב לזירה הגדולה ביותר באירופה (45,800 מ”ר ותכולה של 23,798 צופים). במרבית המקומות בספרד מלחמות שוורים אינן מחזה ברוטלי או ספורט טיפשי, הן טקס שבו כל בני המשפחה מתכנסים יחדיו כדי לצפות בו. הקרבות עצמם נערכים מדי יום ראשון במהלך העונה (מרץ-אוקטובר), אבל בעלי לב חלש יכולים לוותר על הקרב ולערוך סיור מודרך שחושף את אחורי הקלעים של המנהג הלאומי.
עוד נקודת תרבות מקומית היא כיכר קסטיליה (Plaza de Castilla). בניגוד לכיכר סיבלס המלכותית, קסטיליה היא שיר הלל לספרד מודרנית ואיתנה. במרכזה ניצב אובליסק קאחה (Obelisco de la Caja), עמוד מוזהב בגובה 92 מטר, שבנה האדריכל סנטיאגו קלטרווה ב-2009. מעברו האחד נמצאים מגדל מים, גן מלכותי וחלל תערוכות. מעט צפונה ממנו נמצא מתחם העסקים “ארבעת המגדלים” (Cuatro Torres), ארבעת גורדי שחקים הגבוהים ביותר בעיר, שאותם אפשר לראות גם מאל אסקוריאל.
הכוכבים הראשיים של הכיכר הם מגדלי KIO (Torres KIO, או בשמם הרשמי Puerta de Europa) – צמד מגדלי משרדים בני 26 קומות, שניצבים משני צדי הכיכר ונוטים בזווית של 15 מעלות זה כלפי זה. המגדלים, פרי תכנונם של צמד האדריכלים האמריקנים פיליפ ג’ונסון וג’ון בורגי, היו מיועדים לקרן השקעות כווייתית (ומכאן שמם – Kuwait Investment Office, אף על פי שהיום הם שייכים לשני תאגידים ספרדיים, בנקיה וריאליה) ואף שימשו אתר צילומים לסרט הפולחן הספרדי El día de la Bestia, קומדיה שחורה שבה כומר נוצרי מתכנן להרוג את השטן שאמור להיוולד בתחומם של מגדלים אלה.
לינה | לישון במרכז העניינים
רשת Room Mate מפעילה מגוון מלונות מעוצבים ברחבי העולם, וארבעה מהם נמצאים במדריד: שניים ליד האופרה, אחד בשכונת הוארטאס (Huertas) הדרומית יותר, והרביעי, מלון אוסקר (Óscar), נמצא בשכונת צ’ואֵקה התוססת, קרוב לציר המרכזי גראן ויה. מלון אוסקר כולל 74 חדרים בגדלים ומחירים שונים. הלובי מאופיין בעיצוב צעקני ונועז, אך החדרים רגועים ואלגנטיים יותר. גולת הכותרת של אוסקר נמצאת על הגג, בקומה השמינית: בריכה שסביבה בר שוקק עם נוף לכל העיר.
מלון מעניין נוסף הוא Puerta America שבצפון-מערב מדריד, שהוא מעין ניסוי אדריכלי, עיסקי, תרבותי. זהו מלון חמישה כוכבים של רשת סילקן, שתוכנן על ידי 19 אדריכלים מרחבי העולם. כל אחת מתריסר הקומות מציגה תפישה שונה ופרשנות אחרת על הבית הזמני: בקומה הראשונה עיצבה זאהה חדיד חדרים מפותלים, בקומה השנייה נמצאים החדרים האלגנטיים שעיצב נורמן פוסטר, על קומה חמש אחראים מעצבי האופנה Victorio & Lucchino ובקומה השביעית מככב רון ארד. בקומה השמינית יצרה קת’רין פינדלי חדרים נטולי דלתות או קירות ובקומה העשירית עיצב היפני ראטה איסוזאקי חדרים מינימליסטיים רגועים. על הקומה ה-11 הופקדו המעצבים הגרפיים חוויאר מריסקל ופרנדדו סאלאס, ואת הקומה ה-12 מאכלסות סוויטות בעיצוב ז’אן נובל. כל אחד מ-342 החדרים מצויד בכל טוב. במקום אפשר למצוא מסעדות, ברים וחדרי כושר.
מסעדות מומלצות
Goizeko
מסעדת גורמה בסקית הממוקמת במלון וולינגטון (Wellington) בלב רובע סלמנקה היוקרתי. המסעדה נפתחה ב-2000 ומאז צברה לה קהל סועדים נאמן, שנמנה על אצולת הממון המקומית וידוענים שונים. המסעדה מציגה מטבח עכשווי ומדויק, מנות מסורתיות לצד פיוז’ן מודרני. השף חזוס סנטוס משתמש במצרכים איכותיים ומציג שליטה ייחודית בטכניקות מודרניות תוך שמירה על טעם מסורתי. החל מ-60 יורו לסועד. מנות חובה: קדרת לנגוסטין, סביצ’ה אויסטרים וסביצ’ה לובסטר מגליסיה.
לאתר המסעדה
El Senador
כשיימאס לכם מטאפאסים ותשתוקקו לאוכל מבושל וטעים, חפשו את אל סנאדור – מסעדה מסורתית הממוקמת ממש מול הסנאט של ספרד. זהו מקום משפחתי, מעוצב בפשטות ובחום, ונראה ממש כלקוח מסרט. כך גם התפריט עצמו מורכב ממנות מסורתיות מהמטבח של סגוביה ומאפשר ליהנות מטעמי קסטיליה מבלי לצאת מהעיר. השירות חם ולבבי, והצוות ישמח לעזור ולהמליץ. כ-40 יורו לסועד. מנות חובה: טלה צלוי בסגנון קסטיליה, דג בקלה מוקרם ונקניק Chistorra.
לאתר המסעדה
El Pimiento Verde
רשת של מסעדות עם אוכל בסקי שמח וטעים במחירים נוחים ביותר. מבחר מגוון של מנות, כולל מנות לצמחונים, הוא לא עניין של מה בכך בספרד. הסניף שליד שוק סן מיגל שברובע סלמנקה הוא אפשרות נפלאה לארוחה כשמתבאסים (ובצדק) מהצפיפות של השוק. אפשר למצוא בו, כמו ביתר הסניפים, מנות עונתיות וטריות, שזוכות לטיפול מוקפד, על אף החשש ממסעדות רשת. 20-15 יורו לסועד. מנות חובה: אורז עם לובסטר, ארטישוקים ננסיים מטוגנים, קרוקטים.
לאתר הרשת
ההמלצות באדיבות השף ויקטור גלוגר ממסעדת קלואליס
