מקרפניסי ועד סלוניקי: מסע ג’יפים בצפון יוון

מקרפניסי ועד סלוניקי: מסע ג’יפים בצפון יוון

כולם מכירים את האיים והחופים במדינה שטופת השמש, אבל אם מתחשק לכם טיול קצת שונה שעובר דרך מפלים ובריכות, פסגות מושלגות, נופים מופלאים וכפרים אותנטיים – סעו ליוון ההררית

אל על

טיול ג’יפים הוא דרך מצוינת להכיר את פינותיה הנסתרות של צפון יוון – זהו חבל ארץ הררי, שופע מים, עתיר בנופים נפלאים שכוללים פסגות מרשימות, אגמים, נהרות וקניונים, כשבתוך התפאורה היפה הזאת נחבאים כפרים קטנים עם בתי אבן וטברנות מסורתיות. נקודת היציאה היא אתונה ונקודת הסיום יכולה להיות סלוניקי, אם כי אפשר כמובן לערוך מסלול מעגלי, שיוצא ומסתיים באתונה. כך או כך, הטיול מציע נופים מופלאים, שונים מאוד מהדימוי המוכר של יוון (שמש, ים ואיים). וכיוון שעוברים דרך עיירות וכפרים הרחק מהכבישים המהירים, אפשר לטעום את האוכל האותנטי וליהנות ממוזיקה מהפנטת בטברנות המקומיות.

את הג’יפ תוכלו לשכור בשדה התעופה של אתונה, או אם אתם מעדיפים לא לנווט בעצמכם בכבישים ההרריים המפותלים, אפשר לשכור ג’יפ עם נהג או להצטרף לטיול המאורגן על ידי חברה מקומית. ועוד משהו חשוב לפני שיוצאים לדרך: מסוף הסתיו הפסגות הגבוהות של צפון יוון מתכסות בשלג והדרכים הופכות מאתגרות למדי, במשך החורף רבות מהן נחסמות לתנועה. לכן הזמן האידיאלי לצאת לטיול ג’יפים עצמאי הוא בקיץ, בתחילת הסתיו או בעיצומו של האביב.

יום 1: אתונה – דלפי

יוצאים משדה התעופה של אתונה ונוסעים לכיוון צפון-מערב אל עבר דלפי (Delfi). הכביש מטפס על רכס הליקונס ונשקפים ממנו נופים נהדרים של מפרץ קורינתוס. קצת יותר משעה וחצי בנסיעה ישירה, ללא עצירות, תביא אתכם לעיירה ארחובה (Arachova) שנמצאת למרגלות הר פרנסוס. בחורף פועל כאן אתר סקי, בשאר עונות השנה אפשר לצאת לטיולים רגליים בסביבה. העיירה עצמה כבר מזמן אינה כפר מנומנם, זהו מקום תיירותי, עם הרבה מסעדות וחנויות מזכרות, מה שלא גורע מיופיו הרב. האוויר כאן תמיד צלול ונקי, הנופים נפלאים ונחמד לשוטט בסמטאות האבן הצרות ולהציץ על הבדים והשטיחים שנארגים במקום.

העיירה הציורית ארחובה, יוון

העיירה הציורית ארחובה, יוון

אחרי העצירה בארחובה המשיכו בנסיעה של כרבע שעה אל דלפי. האתר הארכיאולוגי הסמוך לעיר הוא אחד המפורסמים ביוון, אבל עוד לפני שתטיילו בו, התמקמו במלון או בבית הארחה בעיר המודרנית, שהיא לא יותר מעיירה גדולה. למרות שרוב הפוקוס באופן טבעי ניתן לדלפי העתיקה, יש משהו נעים ומושך בעיר המודרנית, שיש בה סמטאות צרות מעוטרות בצמחי תבלין או שיחים פורחים (חלקם, כמנהג המקומי, שתולים בתוך פחיות של שמן זית או של חמוצים שהפכו לעציצים מאולתרים). מכל פינה נשקפים הנופים היפים של האזור והתחושה היא של מקום אותנטי ופחות מצועצע מארחובה חביבת התיירים.

את שעות אחר הצהריים הקדישו לאתר העתיק, אחד המרשימים שנותרו מיוון העתיקה. המיקום של עתיקות דלפי מרהיב: על מדרון תלול ומיוער למרגלות הר פרנסוס. במקום הזה, שהיוונים האמינו כי נמצא טבור העולם, הם הקימו מקדש לאל אפולו. אנשים נהגו להגיע למקדש הזה כדי להתייעץ עם הכוהנת המבוגרת, פיתיה, שנהגה להגיד דברי נבואה. פעם בארבע שנים התקיימו בדלפי המשחקים הפיתיים, גרסה קדומה יותר של המשחקים האולימפיים. מהאתר הארכיאולוגי נשקף נוף מדהים של ההרים מסביב ועד מפרץ קורינתוס ומעבר לו.

דלפי העתיקה, יוון

דלפי העתיקה, יוון

יום 2: דלפי – גיונה – אלאטו

הבוקר יוצאים מדלפי צפונה בכביש E65 אל עבר הר גיונה (Giona), הגבוה בהרי מרכז יוון והחמישי בגובהו במדינה. משני צדי הכביש תוכלו לראות את מדרונות ההרים והעמקים מכוסים באינספור עצי זית. אם אתם מרגישים מספיק נוח בנהיגה בג’יפ תוכלו לרדת מהכביש ליד Amfissa ולהמשיך בדרך מסמרת שיער עם אינספור פיתולים עד למקום בו היא נגמרת, בכפר פלקה (Plaka), בגובה של 1.100 מ’. במקום הזה מסתיים גם כביש E65, שבחלקו האחרון מציע אף הוא סיבובים ופיתולים שדורשים קור רוח מקסימלי מהנהג ומידה רבה של התאפקות מצד הנוסעים.

אם אתם אוהבים ללכת ברגל וטיפוס לא מרתיע אתכם, השאירו את הג’יפ בכפר, קחו נשימה עמוקה ותתחילו לטפס לפסגת ההר, שמתנשאת לגובה 2.500 מ’. גם אם לא תגיעו לפסגה, תזכו לראות נופים מדהימים, כולל את פסגת האולימפוס, ההר הגבוה ביותר ביוון.

יכולות הנהיגה שהפגנתם עד עכשיו הן רק ההתחלה, שכן מהר גיונה אל הכפר אלאטו (Elatou) מובילה דרך שטח מאתגרת עוד יותר, מוקפת בפסגות הרים וביערות, ממש כאילו הגעתם באופן פלאי לשווייץ. שלוש שעות נהיגה יביאו אתכם אל היעד הסופי של היום הזה, אבל אם הזמן מאפשר זאת (כלומר לא תיאלצו לנהוג בחשכה), כדאי לעצור לפיקניק על גדת אגם מורנו (Limni Mornou). את הלילה עושים באלאטו, כפר מקסים היושב בלב חורשות, מוקף בנופים הרריים נהדרים. בכפר יש כמה אפשרויות לינה, בהן Elatou Hotel הציורי והמומלץ.

כנסייה קטנה על יד אגם מורנו, יוון

כנסייה קטנה על יד אגם מורנו, יוון

יום 3: מפלי הגשם הנצחי וקרפניסי

מהכפר אלאטו יוצאים בדרך יפה במיוחד, שעוברת בנופים הרריים בין יערות אשוח, אל מפלים המכונים “מפלי הגשם הנצחי” (שמם הרשמי הוא פנטה ורחי, Panta Vrechi). זוהי סדרה של מפלים ובריכות בחלקו הצר של נהר קריקלופוטמוס (Krikelopotamos). מסביבכם קירות סלע מכוסים בצמחייה ירוקה ואפשר לטבול רגליים במים הקרירים ולשבת לפיקניק.

מהמפלים נסיעה לא ארוכה מובילה לקרפניסי (Karpenisi), שבה לנים בלילה. קרפניסי היא עיירת נופש תוססת – בחורף יש כאן אתר סקי, בקיץ אפשר לצאת לטיולים רגליים בטבע הירוק. בסך הכל הנסיעה מאלאטו לקרפניסי אורכת כשלוש וחצי שעות.

פנטה ורחי,"מפלי הגשם הנצחי". יוון

פנטה ורחי,”מפלי הגשם הנצחי”. יוון

יום 4: יום של אגמים

את הבוקר נפתח בביקור במנזר פרוסוס (Proussos), מנזר מבודד הנראה כתלוי על מצוק תלול. בקרבת מקום נמצא אגם קרמסטון (Kremaston), מאגר המים המלאכותי הגדול ביותר ביוון. בקיץ אפשר לשחות במימי האגם ובכל עונות השנה תוכלו לשכור קאנו או קיאק ולצאת לשייט.

מאזור קרפניסי ממשיכים בנסיעה צפונה דרך הנופים היפים של אזור אגרפה (Agrafa). האזור ההררי והבתולי מהווה את החלק הדרומי של רכס הרי הפינדוס. בדרך עוברים את הכפר אגרפה, אשר שמו, “בלתי רשום” ביוונית, מעיד על מיקומו הנידח. משם ממשיכים לאגם פלסיטרה (Plastira), אחד מהאגמים היפים ביוון. סביבו יש כפרים ועיירות שבאחד מהם אפשר להתמקם ללילה. באגם תוכלו לעסוק בפעילויות שונות של ספורט מים, דוגמת קיאקים או אופני מים.

חבל אגרפה, יוון

חבל אגרפה, יוון

יום 5: מנזרי מטאורה – חצי האי פיליון

כשעתיים נסיעה צפונה מאגם פלסיטרה על כביש E92 מביאה למה שנחשב בעיני רבים לגולת הכותרת של הטיול: מנזרי מטאורה (Meteora). האזור כולו מנוקד בעמודי סלע תלולים, שגילם מגיע לעשרות מיליוני שנים. בראשי הסלעים בנו נזירים בימי הביניים מנזרים מבודדים, שנראים כאילו הם תלויים על בלימה. הגישה אליהם נעשתה בסולמות וחבלים, שאפשר היה לקפלם ובכך להפוך את המנזרים לבלתי נגישים כליל לאנשים מבחוץ.
היום קל יותר להגיע לששת המנזרים ששרדו (ארבעה מהם מיועדים לנזירים ושניים לנזירות), בעזרת טיפוס במדרגות תלולות. המנזר הגדול ביותר נקרא מגאלו מטאורו, המנזר המבודד והמרשים ביותר הוא אגיאס טריאדס (סצנות מהסרט של ג’יימס בונד, “לעיניך בלבד”, צולמו כאן).

אחרי הביקור במנזרים והטיול באזור המרשים מאוד מבחינת הנופים, סעו כשעתיים וחצי מזרחה על כביש E92 לחצי האי פיליון. חצי האי מורכב משני אזורים שונים מבחינה גאוגרפית: האזור ההררי, עם הרים, יערות וכפרים מסורתיים, ואזור החוף שבו יש אווירה ים תיכונית, כפרי דייגים וחופים יפים. אפשר להתמקם ללילה בעיר ולוס (Volos) השוכנת ליד הים. יש כאן נמל נחמד, טיילת יפה והרבה טברנות ומסעדות המגשיות דגים ומאכלי ים.

מנזרי מטאורה, יוון

מנזרי מטאורה, יוון

יום 6 – 7: מוולוס לסלוניקי (עם אפשרות נעימה להארכת הטיול)

שעתיים וחצי על כביש E75 בכיוון צפון יביאו אתכם מוולוס לסלוניקי. כאן תוכלו לבחור בין כמה אפשרויות: להישאר יום נוסף בעיר המרתקת ומשם לחזור בנסיעה של כחמש שעות דרומה בכביש המהיר לאתונה.

אפשרות אחרת היא לסיים את הטיול בכמה ימי נופש על שפת הים בחצי האי חלקידיקי (Halkidiki) הסמוך לסלוניקי. חצי האי נראה כמו כף יד עם שלוש אצבעות – שתיים מ”האצבעות” משמשות כאזורי נופש, עם מלונות טובים וחופים יפים, “האצבע” השלישית היא מדינת מנזרים עצמאית, שנקראת אתוס, על שמו של ההר הקדוש הנמצא במרכזה. רק נזירים גרים באתוס באופן קבוע והכניסה לאזור מותרת לגברים בלבד (אפילו בעלי חיים ממין נקבה לא מורשים להיכנס לכאן…). כמה ימים רגועים על חוף הים בחלדיקיקי עם ערבים שנמשכים אל תוך הלילה בטברנה מקומית או בבר באחד המלונות הגדולים מהווים סיום מצוין לטיול.

חצי האי חלקידיקי, יוון

חצי האי חלקידיקי, יוון

הדפיסו את המידע או שמרו אותו במחשב או בטלפון החכם – ותהיו מעודכנים בכל עת ובכל מקום בעולם

אהבתם? שתפו
Go to Top