מרקש אמנם אינה בירת מרוקו, אבל העיר המדברית היפה הזו, על הארכיטקטורה הייחודית שלה ושווקיה הססגוניים, היא בירתה ההיסטורית והתרבותית של מרוקו, והעיר שמזוהה עם המדינה יותר מכל. זוהי עיר אקזוטית שהביקור בה הוא חוויה לכל החושים, והביקור בה מאפשר הצצה למרוקו המסורתית, זו שאנו מכירים מהספרים והסרטים.
שוק ססגוני במרקש, לא היית במרוקו אם לא ביקרת לפחות באחד כזה
להכיר את מרקש
מרקש, הרביעית בגודלה בערי מרוקו, מונה כמיליון תושבים ושוכנת בדרום-מערב מרוקו, למרגלות הרי האטלס ועל גדות נהר טנסיפט. היא שוכנת בגובה 466 מטר ומשתרעת על שטח של 230 קמ"ר. העיר מחולקת לשניים – העיר העתיקה (המדינה) והעיר החדשה (Ville Nouvelle). למרות תדמיתה המדברית יש בה מגוון צמחים עשיר, גנים ובוסתנים.
העיר נחשבת לאחת מארבע הערים המלכותיות של מרוקו והיא גדושה בפנינים ארכיטקטוניות ובניינים היסטוריים ואף הוכרזה כאתר מורשת עולמית של אונסק"ו.
מרקש הוקמה בשנת 1069 על ידי יוסוף בן תאשפין משושלת אלמורוויד. במהלך 37 שנות שלטונו הוא הפך את מרקש למרכז מסחרי חשוב והעיר שימשה כעיר מסחר בין ערי החוף שלחוף האוקיינוס האטלנטי לבין אזורי המדבר. בן תאשפין פיתח גם את החקלאות באזור ובנה מערכת השקיה מתוחכמת (שחלקה עודנה בשימוש עד היום). עם השנים מרקש הפכה למרכז תרבותי ודתי. בנו של תשפין, עלי בן יוסף, הקים בעיר במאה ה-12 חומות וביצורים וכן מסגדים וארמונות. ב-1146 העיר נכבשה על ידי שבטים מהאטלס הגבוה. אלה זרעו הרס בעיר אך גם בנו ארמונות ומסגדים חשובים כמו מסגד קוטוביה. לאחר מכן ידעה מרקש שנים של כיבושים וחוסר יציבות ואיבדה את מעמדה לטובת פאס. בראשית המאה ה-16 מרקש הפכה שוב לבירת הממלכה ונבנו בה ארמונות מפוארים. באמצע המאה ה-17 עלתה לשלטון השושלת העלאווית ששולטת עד היום במרוקו. ב-1912 מרוקו הפכה למדינת חסות צרפתית, עד שקיבלה עצמאות ב-1956. ב-2009 נבחרה אישה, פטימה זהרה מנסורי, לראשות עיריית מרקש. מרקש נחשבת עד היום למרכז המסחרי והתרבותי של מרוקו, ועיקר הכנסותיה מגיע מתיירות.
מרקש הייתה ביתה של קהילה יהודית מפוארת. יהודים חיו בעיר כבר במאה ה-12, כאשר בנו של בן תאשפין אמנם אסר על יהודים להתיישב בעיר אך הזמין רופאים יהודים לשרת בחצרו. במהלך המאות ה-12 וה-13, במהלך מסעות כיבוש, נהרגו חלק מהיהודי העיר אך הקהילה הקטנה המשיכה להתקיים. החל מסוף המאה ה-15 הגיעו לעיר מגורשים יהודים מספרד ומפורטוגל, אך אלו לא השתלבו בקהילה היהודית הוותיקה. עם הזמן, צברה קהילת היהודים מגורשי ספרד כוח רב. בתחילת המאה ה-18 הייתה הקהילה היהודית במרקש השנייה בגודלה במרוקו, אחרי זו של קזבלנקה. בשנת 1955, אז החלה עליית יהודי מרוקו לארץ, היו בעיר כ-18 אלף יהודים. היום חיים במרקש כמאתיים יהודים. מומלץ לבקר במלאח, הרובע היהודי העתיק.
מסגד קוטוביה, מרקש – מתנשא לגובה של 77 מטרים
מה מצפה לכם במרקש
מרקש היא עיר אקזוטית מרתקת שלא תשאיר אתכם אדישים או משועממים אפילו לרגע. יש בה ארכיטקטורה אסלאמית ייחודית, ארמונות מפוארים, מסגדים מרשימים, שווקים ססגוניים, מוזיאונים משובחים, אוכל מצוין ומפגש אנושי מרתק. במרחק נסיעה קצרה מהעיר תראו נופים הרריים ומדבריים עוצרי נשימה וכפרים מסורתיים.
מרקש גדושה בפנינים ארכיטקטוניות, כמו ארמון לה באהיה אשר נבנה במאה ה-19 על ידי שליט מרקש אחמד בן מוסא שהתגורר בו עם נשותיו ופילגשיו. הארמון מעוצב בסגנון אנדלוסי, והוא כולל לא פחות מ-150 חדרים וכן פסיפסים, שיש איטלקי, אריחים מעוטרים וחצר מרכזית מרהיבה. כדאי לבקר גם במדרסת אבן יוסוף, מהגדולות והמרשימות בצפון אפריקה, ובמסגד הקוטוביה, שנבנה במאה ה-12 ומפורסם בצריחו המרשים המתנשא לגובה 77 מטר.
העיר גדושה במוזיאונים מצוינים מכל הסוגים. אחד המוזיאונים המדוברים בעיר הוא מוזיאון איב סן לורן שמוקדש למעצב האופנה האגדי שהיה מאוהב בעיר ושוכן בבניין מרשים מלבני טרקוטה. מוזיאון מרתק נוסף הוא מוזיאון הצילום של מרקש, שהצילומים בו מתעדים את הנופים והאנשים של מרוקו בשנים 1950 – 1870. חוויה תרבותית מרתקת מחכה לכם במוזיאון המורשת, מוזיאון קטן ששוכן בריאד מהמאה ה-17 ומציע עתיקות, עבודות יד ויצירות אמנות. אל תחמיצו גם את מוזיאון דאר סי סעיד, בו אפשר להתרשם מאמנויות מרוקאיות כמו אריגת שטיחים.
מרקש היא גן עדן לאוהבי שווקים. המדינה (המרכז העתיק) היא מבוך של סמטאות צרות, הגדושות בשווקים ססגוניים שהביקור בהם הוא חוויה לכל החושים – שוק התבלינים, שוק העורות, שוק הנפחים, שוק הנגרים, שוק התכשיטים, שוק הצבעים, שוק הקדרים ועוד.
התחבורה הציבורית במרקש היא לא מהמשובחות. האוטובוסים ישנים וצפופים, ומרבית האנשים בוחרים להתנייד בעיר במוניות (שימו לב שהנהג מפעיל מונה) וברגל. למעשה במדינה, המרכז העתיק של העיר, הליכה היא הדרך היחידה להתנייד מכיוון שחלק מהרחובות צרים מאוד. דרך חווייתית נוספת לנוע ברחובות העיר היא בכרכרה רתומה לסוס.
מזג האוויר במרקש יבש וחם לאורך כל השנה, עם מעט מאוד ימי גשם. בחורף עשוי לרדת שלג בהרים הסמוכים. העונות הנעימות ביותר לטיול הן האביב (מרץ-מאי) והסתיו (ספטמבר-נובמבר).
ג'מע אל פנה, מרקש – האטרקציה המרכזית בעיר
המלצות חובה
ג'מע אל פנה
כיכר ג'מע אל פנה (Jemaa el-Fnaa) נחשבת ללב הפועם של מרקש ולאטרקציה מספר 1 בעיר. הכיכר רוחשת חיים כל שעות היום והלילה, ויש בה, לצד המון רב של תיירים ומקומיים, מספרי סיפורים, אקרובטים, להטוטנים, מוזיקאים, מאלפי קופים ונחשים, מגידי עתידות, קוסמים, רופאי אליל ומה לא בעצם? מסביב יש דוכני אוכל ומסעדות כך שהביקור בכיכר הוא גם חוויה קולינרית.
גן מז'ורל
אם תרצו קצת שלווה אחרי כל האקשן של כיכר ג'מע אל פנה, גן מז'ורל הוא המקום להגיע אליו. נכון, גם כאן יהיו סביבכם המוני תיירים, אבל הגן הבוטני היפהפה מהווה מקום מפלט מושלם מהמולת העיר. את הגן עיצב בשנות העשרים של המאה הקודמת הצייר הצרפתי ז'ק מז'ורל. הגן מפורסם במבנים שבו הצבועים בכחול עמוק, כאשר בין המבנים פזורה צמחיה מרהיבה הכוללת מבחר עצום של קקטוסים ממינים שונים. המזרקות הייחודיות וציוץ הציפורים באוויר משלימים את האווירה הקסומה.
טיולים להרי האטלס
מרוקו ממוקמת למרגלות הרי האטלס ולכן מהווה נקודת מוצא מצוינת לטיולים בנופים המדהימים של האזור. בין היתר תוכלו לבקר בהר טוקבאל, ההר הגבוה במרוקו, שמתנשא לגובה 4,167 מטר וחביב על אוהבי סקי וטרקים. בדרך להר יש כפרי ברברים רבים, כמו הכפר הציורי אימליל (Imlil). טיול מומלץ נוסף הוא למפלי אוזוד, מהגבוהים במרוקו, שנופלים מגובה מאה מטר אל קניון מרשים. מסביב יש בוסתנים ועם קצת מזל תזכו לראות במקום קופי מקק.
