מהירים יותר, שקטים וטסים למרחק גדול יותר. רכישת מטוסי ה”בריטניה” סימנה פריצת דרך בהיסטוריה של אל על, עד שנאלצו לפנות את מקומם כעבור שנים ספורות בלבד
חנוך אפלמן
–
ביום שישי, ה-3 במרץ 1967, המריא מטוס ה”בריטניה” AGB–X4 בפעם האחרונה משדה התעופה לוד, בדרכו לבעליו החדשים “אייר ספיין”. בכך גם הסתיים עידן ה”בריטניה” באל על.
רכישת מטוסי ה”בריטניה”, שנמסרו לחברה החל מספטמבר 1957, רשמו פריצת דרך משמעותית בעולם חברות התעופה. ביצועיו של המטוס המונע על ידי ארבעה מנועי מדחף סילון היו משופרים בהרבה משאר מטוסי התובלה המונעים במנועי בוכנה והיו בשימוש ברוב חברות התעופה הגדולות בזמן ההוא, בהם סופר קונסטליישן ו 7-DC. מטוס הבריטניה טס יותר מהר, למרחק יותר גדול, בגובה רב יותר ובהרבה יותר שקט. מכאן קיבל גם את שם החיבה “הענק הלוחש”.
מטוס בריטניה הראשון (AGA) לאחר הנחיתה בשדה התעופה לוד בספטמבר 1957
תכונותיו אלו אפשרו לו, בניגוד לשאר המטוסים של חברות התעופה, לטוס מעל לתופעות מזג האוויר, בנתיב הקצר ביותר וללא נחיתות ביניים. יתרון משמעותי בעיקר בטיסות מעל האוקיינוס האטלנטי. עם זאת, תקופת הזוהר שלו באל על הייתה קצרה והסתיימה עם רכישת מטוסי הסילון בואינג 707 באפריל 1961.
